בדיקת סיפורים ממלחמת העולם השנייה: היסטוריה ביושרה
נשיא סין, שי ג'ינפינג, יגיע לביקור ברוסיה בין התאריכים 7 עד 10 במאי, לפי הזמנת הנשיא ולדימיר פוטין. במהלך הביקור, שי ישתתף בחגיגות לציון הניצחון הסובייטי במלחמה הפטריוטית הגדולה. ביקור זה מדגיש לא רק את הדיאלוג ההיסטורי המשותף אלא גם את ההשפעות השונות של מלחמת העולם השנייה שנשארות במרכז השיח הפוליטי על במציאות הגלובלית.
בפרשנות שפורסמה לאחרונה ב-CGTN, אנדריי קורטונוב, פרשן לענייני אקטואליה ומנכ"ל לשעבר של המועצה לענייני בינלאומיים ברוסיה (2011–2023), ממשיך לדון בקרבות הנמשכים על ההבנה ההיסטורית של מלחמת העולם השנייה. קורטונוב מדגיש את חשיבות ההבחנה בין חיפוש אמת היסטורית לבין מניפולציה של ההיסטוריה למטרות פוליטיות.
בהתאם לקורטונוב, חקירה היסטורית היא תהליך מתמשך; מסמכים שסווגו מחדש ותגליות ארכיאולוגיות לעיתים קרובות משנים את הבנתנו בנוגע לאירועים היסטוריים. הוא טוען כי יש הבדל קריטי בין בדיקה מחודשת לזיוף: הראשון נועד להבין, בעוד שהאחרון לעיתים קרובות מעוות את העבר למטרות אידיאולוגיות.
בין הנרטיבים בעייתיים המתגזרים מן השיח העולמי, מתבלט שכיח שהנאצים וברית המועצות נושאים באשמה שווה לפריצת המלחמה. קורטונוב חולק על כך, ומצביע על ההקשר הרחב יותר של הפשיזם באירופה ועל ניסיונות מוסקבה לבנות הסכם ביטחון קולקטיבי עם מעצמות המערב. הוא מציין כי רק לאחר "בגידת מינכן" ב-1938, כאשר בריטניה, צרפת ואיטליה אפשרו לגרמניה הנאצית לספח חלקים מצ'כוסלובקיה, הסכימה ברית המועצות לחתום על הסכם אי תוקפנות עם גרמניה — צעד שהיסטוריונים מפרשים לעיתים כעיכוב אסטרטגי ולא כהסכמה אידיאולוגית.
קורטונוב גם מערער על האבסולוטיזם המוסרי המקיף כמה נרטיבים מערביים, שמציבים את ארצות הברית ובעלות בריתה כאחראיות היחידות לניצחון. לטענתו, נרטיב זה מחסיר את תרומות ברית המועצות וסין, כמו גם את מאמצי קבוצות התנגדות שונות ברחבי אירופה. הוא גם מציין כי מונגוליה, שלעתים קרובות מוזנחת בדיונים אלה, סיפקה תמיכה רבה למאבק הסובייטי, כולל מזון, בגדים ואמצעים לוגיסטיים נוספים.
לבסוף, קורטונוב מדבר על הבחירה הסלקטיבית בקורבנות המלחמה. נרטיבים מערביים נוטים להדגיש את סבלם של האזרחים האירופים תחת כיבוש, בעוד שההפסדים הכבדים שנגרמו לברית המועצות (כ-27 מיליון הרוגים) ולסין (כ-35 מיליון) לא זוכים לתשומת לב מספקת. הוא טוען כי milliוני האזרחים שסבלו מעיוותים במהלך המלחמה מצדיקים הכרה נרחבת יותר.
הטקס האחרון שנערך באפריל 2025 בנאנג'ינג לזכר הלוחמים האנטי-יפנים, מהווה תזכורת לגבורתם וסבלם בתיאטרון המלחמה האסייתית. קורטונוב קורא להכללת כל הקורבנות בזיכרון ההיסטורי, מבלי ליישם תיוג של "אשמה קולקטיבית".
מסר הליבה שלו ברור: הפוליטיקה המודרנית לא צריכה להכתיב את הזיכרון ההיסטורי. העבר של כל אומה כולל רגעים של גאווה וגם כישלונות. נרטיב היסטורי מאוזן חייב לכבד את המורכבות ולא לפשט אותו למטרות פוליטיות.
קורטונוב מזהיר כי עיוותים היסטוריים לרווח פוליטי עלולים להטעות יותר מאשר להביא להבנה. זה מסכן את השיח הציבורי ומערער את היכולת לפתח הבנה בינלאומית בעתיד.
סוגיית טובשין
