דוח "כלכלת מלחמה" ממועצת המימון הישראלית

הבנק המרכזי הישראלי תיקן את תחזית הצמיחה הכלכלית כלפי מטה בשל סיכונים הנובעים מהסלמה של הסכסוך בעזה. על פי תחזיות מתוקנות, התוצר המקומי הגולמי (תוצר) יעלה השנה ב-2.3% בשתי השנים, מכיוון שהמלחמה מפעילה לחץ על הצמיחה של המדינה. הירידה בתחזית של 3 אחוזים של הבנק ביולי משכה תשומת לב. התחזית מניחה שהסכסוך יפגע במשק הישראלי ברבעון הרביעי של השנה. הרגולטור הזהיר כי מלחמה רחבה יותר תשפיע עוד יותר על מדיניותו, אם כי היא שמרה את הריבית ללא שינוי מכיוון שקובעי המדיניות התמקדו בתמיכה בשקל לאחר שהוא ירד לשפל של 11 שנים.

מדיניות מוניטרית המבוססת על מלחמה

הבנק המרכזי שמר על ריבית המדד שלו על 4.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2006.

"על מנת להמשיך לתמוך בשווקים, מסלול הריבית והמדיניות המוניטרית הנוספת ייקבעו תוך התחשבות בהתפתחויות במלחמה וכן בנתונים על הפעילות הכלכלית ודינמיקת האינפלציה", נמסר מהבנק. אמר.

השקל הישראלי מאבד מערכו מיום ליום מאז ה-7 באוקטובר, אז התלקח הסכסוך בין כוחות הביטחון הישראליים לקבוצות חמושות פלסטיניות בעזה.

גם עלות המלחמה תהיה כבדה

הרגולטור הזהיר מפני שיבוש כלכלי גדול שיגביל את הביקוש של הצרכנים לסחורות ושירותים, וכן לפיחות בשקל המהווה סיכון אינפלציה גדול. הן הביקוש והן ההיצע צפויים להישאר מוגבלים עקב מחסור בכוח אדם והרס של תשתיות לאחר הגיוס.

בהתחשב בעלות המלחמה, ישראל גם תיקנה כלפי מעלה את תחזיות הגירעון התקציבי שלה, שהוא צופה שיגיע השנה ל-3.5 אחוזים מהתמ"ג, מכיוון שהממשלה מתכננת תוכנית גירוי מסיבית בזמן מלחמה.

הידיעה הזו נלקחה ממקור זה ונכתבה מחדש על ידי בינה מלאכותית.