
דמי ניצול גוברים והשפעתם על הזיהום האווירי באוזבקיסטן

אוזבקיסטן: הגבלת יבוא רכבים חשמליים מיובאים והשפעתם על הסביבה
מדינות רבות מקדמות את המעבר לאנרגיה ירוקה על ידי עידוד אימוץ כלי רכב חשמליים על מכוניות מסורתיות. עם זאת, אוזבקיסטן הגדילה משמעותית את דמי השימוש לרכבים חשמליים מיובאים – כמעט פי ארבעה. עלייה מלאכותית זו בביקוש למכוניות המונעות בנזין עשויה להידרדר עוד יותר את מצבה הסביבתי השברירי של המדינה.
החל מה -1 במאי השנה, דמי השימוש לרכבים חשמליים בני פחות משלוש שנים יגדלו פי 30 מיחידת חישוב הבסיס (BCU) ל -120 פעמים, כלומר העמלה הנוכחית של 11 מיליון UZ תעלה ל 45 מיליון UZ. כיצד החלטה זו תשפיע על הסביבה של אוזבקיסטן?
לאחרונה, סוגיות האקלים הפכו דחופות יותר לא רק באוזבקיסטן אלא ברחבי העולם. אזורים פוריים בעבר הפכו למדבריות, אנשים משלמים מחירים גבוהים יותר ויותר עבור מי שתייה, והקרחונים נמסים בקצב מדאיג בגלל ההתחממות הגלובלית.
על פי נתונים מפורטל איקייר, איכות האוויר באוזבקיסטן הידרדרה משמעותית בשנים האחרונות. למעשה, לעיתים, עיר הבירה, טשקנט, רשמה רמות זיהום אוויר גרועות יותר מאשר ערים מזוהמות בכבדות בהודו ובפקיסטן.
מספר גורמים תורמים לנושא זה. לדוגמה, השימוש ברכב מנועי בטשקנט גבוה משמעותית מאשר באזורים אחרים באוזבקיסטן. על פי הוועדה הסטטיסטית הלאומית, החל מה -1 בינואר 2024, היו 103 מכוניות נוסעים לאלף איש במדינה. בין כל הערים והאזורים, לטשקנט יש את המספר הגבוה ביותר של כלי רכב, מה שמוביל באופן טבעי לצריכת דלק מוגברת ולזיהום אוויר גדול יותר.
השפעת רכבים חשמליים לעומת מסורתיים על הסביבה
אם אנו מסתכלים על חוויותיהן של מדינות מפותחות, אנו יכולים לראות כי באזורים מאוכלסים בצפיפות, שמירה על קיימות סביבתית מסתמכת על מערכות תחבורה ציבוריות מבוססות ותמריצים לשימוש בכלי רכב חשמליים. התחבורה הציבורית באזורים אלה בולטת בנוחיותה ומדיניות תמחור מוסדרת בקפדנות, מה שהופך אותה לאלטרנטיבה אטרקטיבית למכוניות פרטיות.
על פי דו"ח 2023 של מכון התחבורה של קוריאה, ערים עם אוכלוסיות גדולות נוטות להיות ברשתות תחבורה ציבוריות מפותחות מאוד. בדירוג זה, הונג קונג, סין, הבטיחה את המיקום העליון, ואחריה ציריך, שוויץ, במקום השני ובשטוקהולם, שוודיה, במקום השלישי. בהשוואה למכוניות פרטיות, התחבורה הציבורית ממלאת תפקיד מכריע בהפחתת זיהום האוויר. בנוסף, אימוץ נרחב של כלי רכב חשמליים תורם גם באופן משמעותי לשיפור איכות האוויר.
רכבים חשמליים, הפועלים כולה על חשמל, אינם פולטים פחמן דו חמצני (CO₂) בזמן הפעולה. לעומת זאת, רכבי בנזין וסולר קונבנציונליים משחררים בממוצע 150-200 גרם של CO₂ לקילומטר. יתר על כן, מכיוון שרכבים חשמליים חסרים תהליך בעירה, הם אינם מייצרים חלקיקים רעילים כמו NOX, סוג של תחמוצות חנקן התורמות לזיהום אוויר. עם זאת, מכוניות מסורתיות פולטות בממוצע 0.05–0.15 גרם של מזהמים אלה לקילומטר, ומשחררים חלקיקי PM10 ו- PM2.5 מזיקים לאוויר.
האם אימוץ נרחב של כלי רכב חשמליים ייפסק?
בין עליית מחירי הדלק, הביקוש לרכבים חשמליים באוזבקיסטן גדל משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 2021 ייבאה המדינה רק 809 רכבים חשמליים, אך עד שנת 2024, נתון זה זינק ל -24,095 – צעד מפתח לקראת המעבר לאנרגיה ירוקה. עם זאת, מגבלות הרגולציה האחרונות החלו להאט את היבוא. בינואר השנה הובאו רק 613 כלי רכב חשמליים למדינה – פי 2.5 פחות מאשר באותה תקופה אשתקד. ירידה זו חפפה עם השקת הבדיקות הטכניות בשטח הבדיקה של פיסקנט.
החל מחודש מאי, העלייה החדה בדמי השימוש צפויה לצמצם עוד יותר את יבוא הרכב החשמלי. מבנה עמלות העולה בהרבה מכוח הקנייה של האוכלוסייה לא יכול רק להחניק את אימוץ ה- EV, אלא גם לחזק את הדומיננטיות של ענף הרכב המונופולי של המדינה.
האם למדינות אחרות יש דמי ניצול?
באיחוד האירופי אין דמי ניצול מוגדרים בקפדנות לרכבים חשמליים. לדוגמה, באיטליה, לא מיוצרים מקומיים ולא רכבים חשמליים מיובאים אינם כפופים לתשלום כזה. באופן דומה, בגרמניה, הצרכנים אינם נדרשים לשלם דמי ניצול, אם כי יצרנים ויבואנים נושאים אחריות על סילוק הבטוח של סוללות רכב חשמלי. בהולנד, כדי לתמוך עוד יותר באימוץ כלי רכב חשמליים, דמי השימוש הופחתו מ- 22.5 אירו ל -20 אירו נכון ליום 1 בינואר 2024.
במדינות דרום -מזרח אסיה כמו אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים ותאילנד, הצרכנים פטורים הן מדמי השימוש והן מחובות המכס על כלי רכב חשמליים מיובאים. במילים אחרות, לא מוטלים מטענים נוספים, מה שהופך את הרכבים החשמליים לנגישים יותר.
לסיכום, בעוד שמדינות רבות מקדמות באופן פעיל אנרגיה ירוקה על ידי עידוד הצרכנים לעבור לרכבים חשמליים, אוזבקיסטן מציגה חסמים שונים של מכסים ולא מכשירים המגבילים את היבוא. בהתחשב במדינה שכבר מחמירה את איכות האוויר, מדיניות כזו עלולה להחמיר עוד יותר את האתגרים הסביבתיים.