
האם רובין אברהם פועלת להגברת התודעה הסביבתית – כתב עת אקולוגי

אבי של Rojin Kabaiş, Nizamettin Kabaiş, אמר את ההצהרות הבאות:
"קברת את בתך היום, מה אתה חושב?"
שאלוהים לא ייתן לאף אחד לחוות את הכאב הזה. הכאב של אובדן ילד קשה. והם עשו את זה ככה באכזריות הזו. הכאב נעשה כואב עוד יותר. אני מניח שמישהו לקח אותו והזיק לו בכוח. רוג'ין לא יכולה ללכת 24 ק"מ בעצמה.
"איך הוא עזב את הבית?"
כשהיא יצאה מהבית היא הייתה במצב רוח טוב, יפה וחמודה. הוא גם אהב את האוניברסיטה שלו. הוא ספר את הימים עד שיעזוב. לקחתי אותו לוואן, אכלנו ארוחת ערב וצילמנו. כשנפרדנו הוא נופף ויצא מחייך. אז אין שום מקרה של התאבדות. רוג'ין לא היה במצב להתאבד. אם זה היה קורה, אנחנו כמשפחה היינו יודעים על זה, כמובן שמישהו היה שומע משהו. לא היה שום דבר שלילי. עזבתי אותו. הגעתי לתחנת האוטובוס והתקשרתי אליו שוב. המורל שלו היה בסדר. אבא אמר שאין בעיה. נפרדנו לשלום. באתי, עברו 3 ימים וזה קרה ביום הרביעי.
"האם הוא התקשר אליך באותו לילה, ואמר 'אני עוזב את הבית'?"
לֹא. הוא פשוט דיבר עם אמא שלו כל הזמן. הוא שואל מה שלומו ואומר: "אני אקנה את נסקפה". הוא יצא לטייל. הוא יצא עם נעלי בית על הרגליים. זו לא סוג של התאבדות. מי שיעשה את זה לא הולך ככה. השני לא לוקח עוגה או מים. הוא לא מביא את הטלפון ומשאיר אותו שם. אז אם אדם מנסה להתאבד, הוא נכנס למים עם הטלפון שלו. כל אלה הם סימנים, הם ברורים. אני רוצה שזה ייבדק. תן להם לחפש בכל מקום. בין אם זה אותות טלפון או מכוניות. הוא נסע במכונית לבנה והגיע במהירות גבוהה באותו תאריך.
"מה היו החלומות של רוז'ין?"
החלום של רוג'ין היה לעבוד ללא הרף, היא רצתה להיות מורה. "אני אהיה מורה," אמר. גם אנחנו היינו מאוד בטוחים. אפילו צילמתי סרטון כשצילמתי אותו. זה כל כך נגע לליבי, אמרתי, רוג'ין בהחלט תנצח, היא תהפוך למורה. ציפיתי לזה מרוג'ין. אבל למרבה הצער, זה קרה היום.