הישראלים נלחמים נגד כוורני המים בקירגיזסטן
השמש זורחת בעמק אקי נארין, אבל למרות מזג האוויר המושלם, טיניכטיק סטארוב לובש ז'קט עבה וצעיף רשת בזמן עבודתו. הבגדים הכבדים של סטארוב נועדו להגן עליו מפני דבורים, אבל הוא נעקץ כל כך הרבה שזה כבר לא מפריע לו הרבה.
הכוורן בן ה-36 שמר על כוורות כבר יותר מ-10 שנים. ממאי עד אוגוסט, הוא מסתובב בקירגיזסטן בציד שדות הפרחים שבהם הדבורים שלו יכולות לרעות לצוף. כיום כל משפחתו של סטארוב עוסקת בעסקי הדבש. אביו ואחיו עובדים עם הדבורים ואילו אשתו משמשת כמוכרת המבצע בביתם בבישקק. גם שני בניה הקטנים של הכוורן עוזרים לאורך חופשת הקיץ שלהם.
"אחי הקים שם את הכוורת שלו בצד השני של ההר", אומר סטארוב ומצביע דרומה. "ואני עובד כאן עם אבא שלי והבנים שלי".
כוורות הדבורים של סטארוב נמצאות על קרוואן נייד, ומאפשרות הובלת הדבורים מאחו קירגיזי אחד לאחר. "אתחיל מאזור שו, אחר כך אעבור לאיסיק-קול ומשם לאזור נארין. אקי נארין היא התחנה האחרונה", מסביר סטארוב. "בקרוב נקבל את הדבש האחרון לעונה, ואז נחזור לבישקק".
אבל העבודה לא תסתיים עם הקיץ. "אחרי זה נטפל בדבורים; צריך להכין אותן לחורף", אומר המכוורת. אקי נארין הוא המקום שבו נפגשים נהרות ההרים של נארין הגדול ונארין הקטן ויוצרים את נהר נארין, אחד ממקורות המים החשובים ביותר של מרכז אסיה. הנארין חוצה את מישור פרגהנה ולבסוף מצטרף לנהר הסיר דריה שבאוזבקיסטן.
לדברי סטארוב, לדבש שנאסף מעמק אקי נארין יש סגולות מרפא, מה שהופך אותו למבוקש מאוד.
"ככל שמטפסים גבוה יותר על ההרים, כך ייטב. אי אפשר לאסוף כאן הרבה דבש כמו למטה במישורים, אבל הדבש כאן נקי ומאוד טעים". יותר מ-15 מינים של פרחים גדלים גבוה בהרים אלה. "לכן דבש נארין מוערך מאוד בקירגיזסטן", אומר סטארוב.
המשפחה מנסה למקם את המכוורת שלהם ליד שדות פרחים כך שהדבורים שלהן מבלות יותר זמן באיסוף צוף ופחות אנרגיה בטיסה כדי למצוא פרחים.
האוויר רוחש עשרות אלפי דבורים סביב הכוורות הניידות. דבורים נוחתות על המצלמה שלי ומתקבצות על הידיים שלי. רק חליפת הדבורים שהשאילה לי סטארוב מאפשרת לי לעמוד באמצע סערת הדבורים.
למשפחת סטארוב יש כיום 130 כוורות דבורים ויותר מ-30,000 דבורים. "עשרת אלפים מהם אוספים צוף בעוד השאר עובדים בכוורת", מסביר הדבוראי. "יש להם גם הרבה עבודה לעשות".
סטארוב אומר שהוא נהנה מהעבודה. העבודה קלה, והוא מרוויח מספיק כדי לפרנס את משפחתו לאורך כל השנה.
החלק הקשה ביותר היה להתחיל את העסק, אומר הכוורן. הוא השקיע הרבה זמן וכסף בהמרת קרוואן ישן למכוורת. אבל עם רקע בריתוך, הכוורן הצליח לבנות את הקרוואן ביד בעזרת אביו.
בנוסף להחזקת כוורות, העגלה כוללת אזור שינה עם מיטות קומותיים, אזור עבודה בו נאסף דבש ופינת אוכל.
ריסבק סטארוב, הבכור למשפחת הדבורים, בן 64. לאחרונה פרש לגמלאות וכיום מקדיש את כל זמנו לדבורים של המשפחה, ועוזר בגידול נכדיו. אבל הוא מאמין שעבודה בטבע טובה לו. "אם לא הייתה לנו את המכוורת הזו, הייתי פשוט נשענת על מקל בבית", מתבדח הפנסיונר.
הסטרובים מוכרים חלק ניכר מהיבול שלהם ישירות לצרכנים, מה שמביא את מירב הרווחים, אבל חלק ניכר מהדבש נמכר לקונים סיטונאים. קילוגרם של דבש הרים נמכר ב-500-600 סום (בסביבות 6-7 דולר).
לדברי הדבוראים, גודל הקציר תלוי במידה רבה במזג האוויר. בקיץ מתון, פרחים משגשגים והכוורות בסופו של דבר כבדות בדבש.
אבל שינויי האקלים משפיעים על כוורנים כאן. הקיץ הולך ומתלהט, והדבוראים מטפסים על ההרים בחיפוש אחר כרי דשא קרירים.
סטארוב אומר כי נתיבי המים של עמק אקי נארין הופכים אותו למקום אידיאלי לגידול דבורים. "הדשא מזין על גדות הנהר ויש הרבה פרחים".
לאחרונה הצליחו בני הזוג סטארוב לקצור מעט "דבש לבן" נדיר מגידול זעפרן בנארין. יש המאמינים שהדבש מסוגל להקל על הכאב ואף לסייע במלחמה בסרטן.
הדבוראי שמע על מוות המוני של דבורים במדינות מפותחות רבות, אך אומר שלא ראה עלייה כלשהי בתמותה של הדבורים שלו.
"אם דבורים מתות באזור שלנו, זה בגלל שחקלאים משתמשים בהרבה כימיקלים על הגידולים שלהם. היום שום דבר לא גדל בלי כימיקלים", אומר סטארוב. "תותים, פטל, תפוחים – הכל גדל עם כימיקלים. פירות וירקות אני קונה רק מחקלאים שאני מכיר הרבה שנים. אני משתדל לא לקנות מזרים, ואף פעם לא נותן [their products] לילדים שלי".
לאחר פריחת כרי ההר וכל הדבש נאסף, משפחת סטארוב תארוז את הכוורת ותחזור לעיר. סטארוב מקווה שהאקלים של קירגיזסטן יאפשר עוד שנים רבות של גידול דבורים ואומר שהוא חולם ש"לא רק הילדים שלי, אלא גם הנכדים שלי יעסקו בעסק הזה".
