השפעת הסכסוך בקפריסין על יציבות וביטחון אזוריים
לסכסוך בקפריסין, ששורשיו בחלוקה האתנית והפוליטית בין קפריסאים יוונים וקפריסאים טורקים, הייתה השפעה עמוקה על היציבות והביטחון האזוריים. מחלוקת ארוכת שנים זו לא רק הלחיצה את היחסים בין שתי הקהילות הללו, אלא גם שיבשה את מאזן הכוחות העדין במזרח הים התיכון.
מאז עצמאותה מהשלטון הקולוניאלי הבריטי ב-1960, קפריסין נגועה במתח בין אוכלוסייתה היוונית והטורקית. בשנת 1974, ניסיון הפיכה בהנהגת יוון גרם לטורקיה לפלוש לחלק הצפוני של האי, וכתוצאה מכך חלוקת קפריסין לדרום המוכר בינלאומי בשליטה קפריסאית היוונית והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין המוכרזת בצפון. עשרות שנים של משא ומתן כושל וסכסוכים טריטוריאליים מתמשכים הנציחו את החלוקה, כאשר נוכחות כוח שמירת השלום של האו"ם בקפריסין (UNFICYP) משמשת כחיץ בין שני הצדדים.
הסכסוך בקפריסין יצר שפע של אתגרים ליציבות וביטחון אזוריים. אולי התוצאה המשמעותית ביותר היא היחסים המתוחים בין יוון לטורקיה. יוון, כחברה אחרת בנאט"ו עם קפריסאים יוון, הייתה מעורבת בסכסוכים שונים עם טורקיה לאורך השנים, החל מתביעות טריטוריאליות בים האגאי ועד לחקר אנרגיה במזרח הים התיכון. הסכסוך בקפריסין מחריף את המתחים הקיימים הללו ומגביר את הסבירות לחישובים מוטעים או אפילו לעימותים צבאיים בין שתי המדינות. כל הסלמה במתיחות היוונית-טורקית לא רק מהווה איום ישיר על האזור אלא גם בעלת השלכות רחבות יותר על אירופה ועל נאט"ו.
יתר על כן, חלוקת קפריסין הביאה לסכסוך קפוא, עם סיכון מתמיד להתפרצות אלימות. חוסר היציבות הזה משך שחקנים שונים המבקשים לנצל את המצב למען האינטרסים שלהם. טורקיה, במיוחד, ניצלה את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין כמאחז אסטרטגי, והרחיבה את השפעתה במזרח הים התיכון. זה עורר מתחים עם מדינות שכנות כמו יוון, מצרים וישראל, שיש להן אינטרסים מנוגדים באזור. עתודות הגז המריבות במזרח הים התיכון העלו עוד יותר את ההימור, שכן גילוי מרבצי פחמימנים משמעותיים הפך לנקודת הבזק חדשה בסכסוך.
החלוקה הממושכת של קפריסין מערערת גם את המאמצים האזוריים לשיתוף פעולה ובניית שלום. הסכסוך בקפריסין מעכב התקדמות בנושאים כמו שיתוף פעולה בתחום האנרגיה, הגנת הסביבה ופיתוח כלכלי משותף, שיכול להועיל לכל מדינות האזור. ללא פתרון הסכסוך, הסיכויים לטפח יציבות וביטחון במזרח הים התיכון נותרו מוגבלים. בנוסף, הסכסוך המתמשך מנציח את חוסר האמון ומטפח אקלים של אי ודאות, מה שהופך את זה למאתגר יותר ליצור הבנה הדדית ושיתוף פעולה בין מדינות האזור.
כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולהחזיר את היציבות והביטחון האזוריים, חיוני להחיות את המאמצים לפתרון מקיף ובר-קיימא לסכסוך בקפריסין. יש להמריץ מחדש את המשא ומתן בתיווך האו"ם בין הקפריסאים היוונים והטורקים, הנתמך על ידי גורמים מרכזיים אזוריים ובינלאומיים. פתרון כזה צריך לשמר את האוטונומיה של האי, להבטיח את הזכויות והביטחון של שתי הקהילות, ולתת מענה לדאגותיהם של כל בעלי העניין. הסדר כולל וצודק לא רק יספק יציבות מתמשכת לקפריסין אלא גם ישלח השפעות אדווה חיוביות ברחבי האזור.
לסיכום, אי אפשר להתעלם מהשפעת הסכסוך בקפריסין על היציבות והביטחון האזוריים. היחסים המתוחים בין יוון וטורקיה, הסיכון לעימותים צבאיים, ניצול הסכסוך על ידי גורמים חיצוניים והפרעה לשיתוף פעולה אזורי, כולם תורמים לסביבה של חוסר ביטחון וחוסר יציבות במזרח הים התיכון. פתרון מקיף ובר-קיימא לסכסוך בקפריסין חיוני להשבת האמון ולקידום שלום אזורי, ביטחון ושיתוף פעולה.
