התערוכה העולמית לכלכלה יצירתית בטשקנט: עוצמת הAI והיצירתיות האנושית
הוועידה העולמית הרביעית לכלכלה יצירתית (WCCE) החלה ב-2 באוקטובר 2024 בטשקנט, אוזבקיסטן, והפגישה למעלה מ-2,000 משתתפים מיותר מ-80 מדינות במרכז האקספו של מרכז אסיה. הכנס השנה, הנושא "יצירתיות כולל: מציאות מוסטת", מתמקד בתפקיד הטרנספורמטיבי של הכלכלה היצירתית בטיפוח פיתוח גלובלי בר-קיימא.
ה-WCCE, שהושק לראשונה באינדונזיה ב-2018, הפך לפלטפורמה דו-שנתית משמעותית שבה מתאספים מנהיגים, חדשנים ובעלי עניין מתעשיות יצירתיות שונות כדי לדון באתגרים, הזדמנויות ומגמות המעצבות את המגזר. כנסים קודמים נערכו בדובאי (2021) ובאלי (2022), כאשר כל אירוע מושך אלפי משתתפים וסלל את הדרך לשיתוף פעולה במגזר היצירתי.
מהדורת 2024 משכה דמויות בעלות פרופיל גבוה, כולל דוגמנית העל הבריטית, השחקנית והאקטיביסטית נעמי קמפבל, שנשאה דברים במהלך טקס הפתיחה, שהדגישה את חשיבות היצירתיות ככוח מניע לחדשנות והכלה. בכנס הופיעו גם מארגנים בולטים כמו הקרן לפיתוח אמנות ותרבות של אוזבקיסטן, משרד התיירות והכלכלה היצירתית האינדונזית, ועידת האומות המאוחדות לסחר ופיתוח (UNCTAD), וארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO). ארגונים תומכים כללו את המועצה הבריטית, אוניברסיטת ווסטמינסטר הבינלאומית בטשקנט, והמכון לפיתוח אסיה (ADBI).
מכיוון שהכלכלה היצירתית צפויה לייצר 2.3 טריליון דולר בשנה ולהוות 10% מהתמ"ג העולמי ב-10-15 השנים הבאות, עתידו של המגזר נותר נקודת דיון קריטית. התקדמות טכנולוגית, במיוחד בינה מלאכותית (AI), הייתה מרכזית בוויכוחים. רבקה גרינשפן, המזכירה הכללית של UNCTAD, הדגישה את הפוטנציאל של בינה מלאכותית ליצור משרות במקום לעקור אותן, וחזתה יצירת 89 מיליון משרות חדשות. גולדמן זאקס גם הדגיש שבינה מלאכותית יכולה לתרום ל-7% מצמיחת התמ"ג העולמי, ולהוסיף 8 טריליון דולר לכלכלה העולמית.
עם זאת, עתיד הכלכלה היצירתית אינו חף מאתגרים. מומחים דנו בצורך במדיניות ובמסגרות לתמיכה במגזר. לבקשת נשיא אוזבקיסטן, "חוק על כלכלה יצירתית" מנוסח כעת כדי לספק תמיכה כזו. Viren Lall, מנכ"ל ChangeSchool, ציינה שאמנויות ואומנות מסורתיות עלולות להיעלם ללא תמיכה מספקת, והדגישה את הפוטנציאל של AI לשפר את החינוך היצירתי וחוויות המוזיאונים.
הכנס הדגיש גם את היכולת הייחודית של המגזר לטפח הכלה ויצירת מקומות עבודה, במיוחד עבור נשים, אוכלוסיות כפריות ואנשים עם מוגבלות. דניס וואדינהאם, מנהלת המועצה הבריטית באוזבקיסטן, תיארה את הכלכלה היצירתית כ"דרך פנטסטית לקידום תעסוקה" ולגוון הזדמנויות כלכליות.
נושא מרכזי בדיון היה גישה למימון ולטכנולוגיה. במהלך דיון הפאנל "כלכלות יצירתיות למשתמשי קצה: השקעות, פיננסים ו-IT", בחנו המשתתפים אתגרים משותפים איתם מתמודד המגזר. Gayane Umerova, ראש הקרן לפיתוח אמנויות ותרבות, הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לתעשיות היצירתיות, וציינה שותפויות מוצלחות בין בעלי מלאכה מקומיים ועובדות כדוגמאות לפוטנציאל של הכלכלה היצירתית.
ה-WCCE הרביעי חיזק את הרעיון שיצירתיות אנושית היא מניע בסיסי של צמיחה כלכלית והתפתחות תרבותית. ככל שהכלכלה היצירתית הגלובלית ממשיכה להתפתח, פלטפורמות כמו WCCE יישארו חיוניות בעיצוב עתידה ובהבטחה שהיא תישאר מכילה, חדשנית ובר קיימא.
