התפקיד שלנו כתלמידים: הדלקנו אור של תקווה לציבור… ליבנו שמאלע

לפי המידע הנ"ל, נתון סיפור של 500 תלמידים קפריסאים שהעביתו את עטיהם ולקחו נשק, כדי להגן על מקומם, על אדמתם ועל קיומם נגד התקפות הגרמניים, ומייחסים זאת ל"הקומת ארנקווי". בפעם הראשונה עלה קפריסי 1964 לארנקוי, ואף עבד בכיר בקבלת פנים, אחרי שקיבל מכתב מאביו. אחר כך עבר 3 שבועות של אימון במחנה הצבאי Zir, בו למדו מספר בסיסי לקרב, תקשורת סודית ואיסוף מידע. אחרי זה נסעו לאנאמור ומשם באוניה עם 500 קילוגרם תחמושת לערנקוי, היכם התפרצה הקרב. בלתי נשכחת נדמה גילוי העצמי והרגעים הקשים שחוו לחיים, אחרי שנות של לחימה וסכנות. בסוף, אחרי 24 חודשי לחימה, הם חוו רגע מרגש של שחרור וביטחון, באיסקנדרון. הם שילחו את הפנאתם להמשיך תנאי חייהם בטורקיה. המאמר משתדר בעמוד פייסבוק דן ברוב ההתקופה ומספק פרטים מעניינים וסיפורים אישיים מתוך המהפכה בארנקווי.

הידיעה הזו נלקחה ממקור זה ונכתבה מחדש על ידי בינה מלאכותית.