חוק תקשורת חדש בקירגיזסטן
טיוטת חוק תקשורת ההמונים שפותחה על ידי המשרד המנהלי הנשיאותי הוגשה לפרלמנט של קירגיזסטן. זה נרשם באתר הפרלמנט.
לשכת הנשיאות שלחה כמה גרסאות של חוק הגיוס לחברי קבוצת העבודה – נציגי תקשורת המונים עצמאית. כל אחד מהם מכיל נורמות שלא נדונו או הוצעו קודם לכן על ידי חברי קבוצת העבודה. טיוטת החוק לא סוכמה, תואמת ואושרה על ידי כל חברי קבוצת העבודה. לא היה דיון מאמר אחר מאמר.
אף אחד מחברי קבוצת העבודה – נציגי תקשורת עצמאית – לא נתן את הסכמתו הסופית לגרסה הנוכחית ולא חתם על המסמך.
בהצהרת הרקע נכתב כי "המצב הגיאופוליטי בעולם הדגיש את חשיבותה המרכזית של תקשורת ההמונים ביצירת אבטחת מידע והפצת מידע אמין".
עוד נכתב במסמך כי חוק תקשורת ההמונים הנוכחי מיום 2 ביולי 1992 "מיושן מיסודו, אינו עומד באתגרי התקופה ואינו עומד במלואו בדרישות העכשוויות של יחסי ציבור בתחום תקשורת ההמונים".
יצוין כי קודם לכן, במהלך המצאי של פעולות משפטיות נורמטיביות, שנערך בסתיו 2021, הגיע למסקנה כי חוק תקשורת ההמונים "אינו זקוק לשינויים", יש לבצע תיקונים קלים בלבד.
בהצהרת הרקע נאמר גם כי המסמך משתנה "כדי ליצור אחריות חברתית של עיתונאים ותרבות משפטית בתחום התקשורת".
יצוין כי מומחים ממכון נציב תלונות הציבור ניתחו ואיתרו השלכות שליליות במקרה של אימוץ החוק החדש על תקשורת ההמונים ביוזמת משרד הנשיאות.
הם אמרו שתקשורת ההמונים במובן הקלאסי שלה היא המשדר העיקרי של כל סביבת המידע של החברה ועוזרת למדינה ולאזרחים ליצור תמונה הולמת ושלמה של העולם.
עוד מציינים בניתוח כי טיוטת חוק המדיה החדש נעדרת קריטריונים ברורים, שלגביהם אתרים נכנסים להגדרה של תקשורת המונים. היא מציגה רישום חובה ללא הבחנה בין סוגי ופרטי פעילות, מה שעלול להוביל לסמכויות שיקול דעת רחבות של עובדי גוף הרישום.
הוכנסה הוראה להפסקת פעילותו של כלי תקשורת המונים בכוח בגין הפרות חוזרות ונשנות של החוק או על מנת להבטיח תביעה משפטית. הדבר אינו תואם את עקרונות האובייקטיביות והמידתיות.
האפשרות להחיל פרמטרים מסוימים עבור משאבי אינטרנט במהלך הרישום (לדוגמה, כגון שטח ההפצה של מוצרים או תדירות השחרור)) אינה נכללת.
הצעת החוק מציעה לאשר את משרדי הפיתוח הדיגיטלי והמשפטים לרשום כלי תקשורת. יחד עם זאת, לא מוגדר בבירור לאיזה גוף ממלכתי צריך לפנות כלי תקשורת מסוים, בהתאם לפרטיו. בפרקטיקה של אכיפת החוק הדבר עלול להוביל לסתירות, לבלבול ואולי גם למקרים של רישום כפול", ציינו גם מומחים ממכון נציב תלונות הציבור.
הם הדגישו כי הצעת החוק אינה קובעת את הנוהל והתנאים להוצאת אזהרות בכתב לתקשורת על ידי רשויות ממשלתיות. לא נקבעה זכותה של התקשורת לערער על אזהרות.
לדעת המומחים, קיימים מנגנונים חלופיים יעילים יותר להסדרת פעילות התקשורת, דהיינו:
הרחבת זכויות וערבויות לעיתונאים, לרבות חובות המדינה להגן על נציגי התקשורת;
הכנסת נוהל רישום או הודעה מרצון, שיכול לספק הטבות נוספות לכלי תקשורת רשומים. דוגמאות ממדינות אחרות מראות שמדינות רבות (קנדה, גרמניה, הולנד, נורו
