כיצד נעילת התנועה של אולן בטאר משפיעה על חיי היומיום: פתרונות והמלצות
פיקק תנועה באולן בטאר
אולן בטאר נמצאת על סף חוסר תנועה מוחלט. העומס המשתק האחרון העניק הצצה למשבר התנועה ההולך וגובר בעיר. כשמספרי הרכבים מתפוצצים על רקע צמיחה בלתי מוגבלת, נראה שאולאן-באטאר מיועדת להצטרף לשורות הערים הנטולות ביותר באסיה. האשמת פוליטיקאים לבדה מחמיצה את היקף האתגר. אין ספק, שחיתות ותכנון לקוי מחמירים את העומס. אבל גם גישות תרבותיות חוסמות פתרונות.
אזרחים רבים רואים בבעלות על רכב זכות בלתי ניתנת להפרה ודוחים מכל אי נוחות כמו אגרה או דמי חניה. בלי לשנות את הלך הרוח הזה, התקדמות בלתי אפשרית. המספרים מציירים תמונה עגומה. רישומי הרכב הוכפלו תוך עשור ליותר מ-700,000. מחקרים צופים כי מהירויות שעות העומס יצנחו ל-5 קמ"ש בלבד עד 2025, ירידה מ-20-30 קמ"ש כיום.
למעלה מ-80,000 מוניות נוסעות כיום על הכבישים מדי יום. התנועה כבר שוחקת 9% מהתמ"ג, לפי הלשכה של ראש העיר אולן בטאר. פעולות נועזות הן חיוניות, גם אם לא פופולריות. ראש העיר הציע לאחרונה אגרה של עד 8 דולר במרכז העיר כדי להקל על העומס. אמנם סביר בהתחשב בבעיה המתקרבת, אך האגרות נתקלות בהתנגדות ציבורית בשל עלויות ואליטיזם נתפס. הבוחרים מענישים לעתים קרובות מנהיגים הדוגלים בכאב לטווח קצר למען רווח לטווח ארוך.
ובכל זאת, כשהעומס מואץ במהירות, חוסר מעש אינו אופציה. איסור על כלי רכב פרטיים ממרכז העיר עשוי כעת להזדקק לשקול לאחר המהומה הקיצונית האחרונה. למרות שנוי במחלוקת, ייתכן שהציבור הגיע לנקודת השבירה שלו. פרויקטי תשתית כמו מטרו יכולים לעזור לטווח ארוך אך להישאר סיכויים רחוקים. תמחור הגודש מחייב דיון מיידי. תיקונים טכניים צריכים רכישה ציבורית כדי להצליח. השגה זו דורשת עיצוב מחדש של עמדות בנושא ניידות. יש לצמצם את התלות ברכב ולקבל אי נוחות.
אזרחים פרגמטיים מציעים מודל, לא מתמקד בפורקן אלא בהסתגלות יצירתית באמצעות פודקאסטים או למידה כשהם תקועים בג'אם. עם הגודש שעדיין מחמיר, גמישות מחשבתית כזו היא חיונית. אולן בטאר מפסידה בקרב מול הרשת. אבל שילוב של נועזות מדיניות, השקעות בתשתיות ושינוי תרבותי נותרה התקווה הטובה ביותר שלה. המשבר מחייב פעולה ללא קשר לסיכונים פוליטיים. בחירות קשות לפנינו, אבל האלטרנטיבה היא חוסר תנועה קטסטרופלי.
