מדענים מזהירים: סיכוני קרחונים וסופת חול ביום המדבר

המסת קרחון האלטאי מחמיר על ידי סופות חול ואבק מדבר ארלקום

בון – המסת קרחון האלטאי מחמיר על ידי סופות חול ואבק המנשבות מאלפי קילומטרים ממדבר ארלקום, דיווחו של מדענים בסמינר לעיתונאים המוקדש ליום המדבר והבצורת של האו"ם, שנערכה השנה ב-17 ביוני.

מדענים בודקים את הקרחונים העצומים של אירואסיה ואת המלח והאבק הניידים ממרכז אסיה למדינות טרנס-קווקזיה, טוענים שהחול משפיע על נקודות התורפה של הקרחונים, ומחמיר את ההמסה הנגרמת על ידי עליית הטמפרטורות.

טטיאנה קודרינה, חוקרת בכירה במכון לגיאוגרפיה של האקדמיה הרוסית למדעים, משתמשת בתמונות לוויין כדי להראות את ההתנהגות והמבנה של הקרח, מה שמקל על קבלת פרטים פרטניים.

"כפי שניתן לראות, בתקופת החורף שלנו, כאשר הטריטוריה שלנו מכוסה בשלג וקפואה, אבק מהחלקים הדרומיים של אירואסיה מופיע בקרבת האזור הארקטי, ומונח על כיסוי השלג. כיסוי השלג סופג את האבק ואיכות המים העיליים מתדרדרת. אם האבק יגיע לאזורים הרריים, הקרחונים יתחילו להתיכס", אמרה קודרינה.

"עבדנו באלטאי – אבק מאזור ארל ובטפקדלה (מדבר בדרום קזחסטן) מגיע כמעט לבלוחה (הפסגה הגבוהה ביותר של הרי אלטאי ברוסיה). וזה מורגש מאוד על הקרחונים של אלטאי: הם מתחילים להימס והאבק מונח בכיסוי צהוב כהה כל כך ומחמיר את ההמסה של הקרחונים", הוסיפה.

לדברי לודמילה קיקטנקו, מנהלת תוכנית סביבתית במרכז הסביבתי האזורי למרכז אסיה (CAREC), מרכז אסיה הוא אזור המועד לסופות חול ואבק, גיריף קרקע ומדבור.

"אם מסתכלים על האזור, יותר מ-80% מאזור המרכז המתחיל במדבר. בשילוב עם השפעת שינויי האקלים, בצורת מורדנות, באופן טבעי, כל האזור הזה הופך למקור טבעי לסופות חול ואבק", אמרה.

"באזור שלנו במרכז אסיה, סופות חול מתרחשות 90 ימים בשנה, 90 פעמים שהן קורות במדינות שלנו", הוסיפה.

עם הירידה המהירה של למד את הים פעם האגם הרביעי בגודלו בעולם, המליחות, האבק והאדמה מפוצצים אלפי קילומטרים, ומתמקמים על יריעות קרח, ומוסיפים הפשרת קרחונים אִיוּם.

"ייבוש ים אראל הוביל ליצירת מדבר מלח חדש. ועכשיו השטח הזה של 5.5 מיליון דונם הוא המקור לעוד 100 מיליון טונות של אבק מלח רעיל. מלחים מאזור ים ארל נמצאים בחופי אנטארקטיקה, על קרחונים בגרינלנד, ביערות נורבגיים ובאזורים אחרים על פני כדור הארץ", אמרה קיקטנקו.

30 שנה לאמנת האו"ם למאבק במדבור

יום המדבור והבצורת של האו"ם השנה עולה בקנה אחד עם יום השנה ה-30 לאמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD), ההסכם העולמי היחיד המוקדש לניהול קרקע בר-קיימא שאושר על ידי 196 מדינות והאיחוד האירופי.

באירוע חגיגי בבון, המזכיר המנהל של UNCCD, איברהים תיאו, הדגיש את תפקידה של האמנה בניהול קרקעות.

"בשנת 1994, הקהילה העולמית שלחה איתות ברור על ידי אימוץ האמנה היחידה המחייבת במובן המשפטי לקידום ניהול קרקעות טוב. היום, UNCCD היא הפלטפורמה המובילה בעולם לממשלות, עסקים וארגוני חברה אזרחית מתכנסים לדון באתגרים של היום ולהתווה עתיד בר-קיימא לקרקע. השאיפה שלנו לשנת 2024 ברורה: להפוך אותה לשנת דרך לטיפול בנושאי קרקע ובצורת, במיוחד כשאנו ניגשים ל-UNCCD COP 16 (ועידת המפלגות) בריאד, ערב הסעודית, בדצמבר", אמר תיאו.

השחתת הקרקע משפיעה על עד 40% משטחי העולם וכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם, כאשר העלויות הגבוהות ביותר מוטלות על מי שהכי פחות יכולים להרשות זאת לעצמם: קהילות ילידים, משקי בית כפריים, חקלאים קטנים ובעיקר בני נוער ונשים.

"עד 2050, 10 מיליארד אנשים יהיו תלויים במשאב החיוני הזה. עם זאת, אנו מאבדים את המקבילה לארבעה מגרשי כדורגל להידרדרות הקרקע בכל שניה", אמר תיאו.

במרכז אסיה ובמונגוליה, 60% משטח הקרקע משמשים למרעה, בעוד שהפסטורליה תומכת בכמעט שליש מאוכלוסיית האזור.

ביוזמתה של מונגוליה, הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על שנת 2026 כשנה הבינלאומית של רכסים ופסטורליים כדי לשפר את ניהול שטחי השדה ואת פרנסתם של רועים.

הידיעה הזו נלקחה ממקור זה ונכתבה מחדש על ידי בינה מלאכותית.