נרשמים בקלאס "מודל דיפלומטי" – חדשות בלוס אנג'לס
דרשת השבוע של יום שישי פורסמה על ידי נשיאות הדתות. נושא דרשת יום השישי ב-19 באפריל 2024 נקבע כ"בואו נשלט בכעסנו בכל תחומי החיים".
הדרשה כולה;
מוסלמים יקרים!
יום אחד, אדם בא אל הנביא שלנו ואמר, "הו שליח אללה! "תן לי עצה?" אמר. אמר לו הנביא האהוב שלנו: "אל תכעס!" הוא אמר. האיש הזה שאל את השאלה הזו פעמים רבות. שליח אללה אמר לו בכל פעם: "אל תכעס!" הוא נתן עצות.
מאמינים יקרים!
אנחנו בני אדם. בגלל הטבע שלנו, אנחנו מרגישים לפעמים שמחים ולפעמים עצובים. לפעמים אנחנו מתנהגים ברוגע, לפעמים אנחנו מתנהגים כועסים. החובה שלנו היא לא להיות עבדים לרגשות שליליים, אלא להפוך את החיים למשמעותיים עם תכונות טובות.
מוסלמים יקרים!
אחד הרגשות שיש לנו כבני אדם הוא כעס. אם כעס משמש כראוי, זה עוזר לנו לחסל התקפות על המשפחה, המולדת והערכים שלנו. עם זאת, להיות עבד לכעס גורם לבעיות בלתי הפיכות. זה מרחיק אותנו מרחמי אלוהים ומאהבת האנשים. כניעה לכעס גורמת לאלימות, אי שקט וכאוס בחברה.
מאמינים יקרים!
הכעס של המאמין הוא בצד האמת ונגד השקר. הכעס של מאמין הוא ידידו של המדוכא ואויבו של המדכא. הכעס של המאמין הוא חמלה ורחמים על הטוב ומכשול לרע. בקיצור, הכעס של מאמין הוא מפתח לטוב ומנעול לרע.
כאשר הכעס מכסה את הנפש, התפיסה והתודעה נעלמים. עיניים לא יכולות לראות, אוזניים לא שומעות. כאשר הכעס מקיף את הלב, רגשות עמומים והלב מתקשה. האהבה והכבוד פוחתים, האלימות והשנאה מתגברים. כאשר הכעס שולט בנפש, הסבלנות והסובלנות נעלמים. השפה פוגעת; האדם הופך להרסני.
מוסלמים יקרים!
למרבה הצער, אנו שומעים יותר ויותר חדשות למופת על אנשים שנכנעים לכעסם. הכעס גורם לאירועים עצובים רבים במשפחה, ברשתות החברתיות, בתנועה ובתחומי חיים שונים. ברגע של כעס מתנתקים קשרי הקרבה, הידידות והאחווה, ומשאירים מאחוריהם טינה, שנאה ואיבה. משפחות מתפרקות, מוקדים מתים, חיים אובדים, התקוות מתפוגגות.
מאמינים יקרים!
אדוננו הכול יכול אומר בפסוק: "המאמינים הנמנעים מחטאים גדולים ומגונה. הם סולחים כשהם כועסים". אז בואו נהפוך את החמלה לתרופה נגד כעס. הבה נתייחס לכל יצור נברא בחמלה. בואו נתרחק מכל צורות האלימות, השנאה והעריצות. בואו נמנע מלהיות עבדים לכעס על ידי נטילה בדרך של סליחה וסליחה. בואו לטהר את ליבנו מעוינות, טינה ונקמה.
מוסלמים יקרים!
נביאנו (ה') אומר בחדית': "המתאבק האמיתי הוא לא זה שמביס את יריבו בהיאבקות, אלא זה ששולט בעצמו כשהוא כועס". אז בואו נרסן את הכעס שלנו בסבלנות. בואו נהיה איתנים ונשמור על קור רוח בעתות אסון. תנו לנו למצוא מקלט באללה מול הקשיים. כפי שלימד אותנו הנביא שלנו, כאשר אנו כועסים, נניח, "אני מחפש מקלט באללה מרוע השטן הארור". אם יש לנו הזדמנות, בואו נבצע שטיפה. בואו ננסה להפיג את הכעס שלנו על ידי ישיבה אם אנחנו עומדים, או על ידי שכיבה אם אנחנו יושבים.
אני מסיים את דרשתי במשמעות הפסוק הבא בו מציג אדוננו הכול יכול את עבדיו החסידים: "הם המבלים בדרך אללה, בשפע ובקושי. הם אלה שמתגברים על הכעס שלהם. הם אלה שסולחים לאנשים. אללה אוהב את מי שעושה טוב".
