עלייתו ונפילתו של המשא ומתן בקפריסין: הפקת לקחים
המשא ומתן בקפריסין היה סאגה ארוכה של עליות ומורדות, החל משנות ה-50 של המאה ה-20 במאבק לעצמאות מהאימפריה הבריטית ועד למאמצי המאה ה-21 לאחד מחדש את האי. במהלך השנים התקיימו מספר סבבים נרחבים של שיחות בין הקהילה הקפריסאית היוונית וקפריסין הטורקית, בהנחיית האו"ם וגורמים בינלאומיים אחרים. עם זאת, למרות כל המאמצים, פתרון שיכול לספק את שתי הקהילות ולהביא שלום לאי נותר חמקמק.
סוגיית קפריסין היא נושא מורכב, עם רבדים רבים של גורמים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים התורמים לבעיה. חציית האי לשני חלקים, עם הרפובליקה של קפריסין בדרום והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין בצפון, היא מורשת של הפלישה הטורקית ב-1974, בעקבות ניסיון הפיכה בדרום בגיבוי החונטה הצבאית היוונית. מאז נשמרה הפרדה דה פקטו בין שתי הקהילות, כאשר הצפון מוכר רק על ידי טורקיה והדרום על ידי הקהילה הבינלאומית.
הזינוק האחרון של המשא ומתן בקפריסין התרחש בין 2015 ל-2017, כאשר האו"ם תיווך בין שתי הקהילות. המטרה הייתה להגיע להסדר כולל שיכלול חלוקת כוח, זכויות קניין, הסדרי ביטחון והתאמות טריטוריאליות. עם זאת, השיחות קרסו ב-2017, כששני הצדדים מאשימים זה את זה בכישלונם.
הלקחים שנלמדו מעלייתו ונפילתו של המשא ומתן בקפריסין הם רבים. בראש ובראשונה, חיוני להכיר באופי המורכב של הסכסוך ובצורך בפתרון כולל ומקיף הנותן מענה לדאגותיהן של שתי הקהילות. כל ניסיון לכפות פתרון מבחוץ או על בסיס אינטרסים של צד שלישי דינו להיכשל.
שנית, תפקידם של גורמים חיצוניים, הן בהנחיית השיחות והן בתמיכה בשתי הקהילות, הוא קריטי. האו"ם היה המתווך העיקרי במשא ומתן בקפריסין, אך גם גורמים חיצוניים כמו האיחוד האירופי וארצות הברית מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב הדינמיקה של השיחות. עם זאת, כפי שהוכיח הניסיון האחרון, שחקנים חיצוניים יכולים להגיע רק עד כה, ובסופו של דבר, זה תלוי בשתי הקהילות להגיע לקונצנזוס.
שלישית, הצורך בצעדים לבניית אמון בין שתי הקהילות הוא בעל חשיבות עליונה. עשרות שנים של חוסר אמון וחשדנות הצטברו בין הקהילה הקפריסאית היוונית וקפריסאית הטורקית, מה שהופך כל ניסיון לפתרון למשימה רגישה ומאתגרת. צעדים בוני אמון כמו פתיחת נקודות מעבר, החזרת זכויות קניין והכרה במורשת התרבותית של זה, יכולים לעשות הרבה בבניית אמון.
לבסוף, חיוני להכיר במשמעות המתמשכת של סוגיית קפריסין עבור תושבי האי והאזור הרחב יותר. קפריסין היא לא רק בעיה מקומית אלא אזורית, עם השלכות על היציבות והביטחון של מזרח הים התיכון. כל פתרון חייב לקחת בחשבון את ההקשר האזורי הרחב יותר ולבקש לתת מענה לדאגותיהם של גורמים אזוריים כמו יוון, טורקיה וישראל.
לסיכום, בעוד שעלייתו ונפילתו של המשא ומתן בקפריסין היו מאכזבים, חיוני להישאר מלאי תקווה וממוקדים במציאת פתרון בר קיימא, מקיף וכולל שיכול להביא שלום ויציבות לאי ולאזור הרחב יותר. באמצעות צעדים לבניית אמון, מעורבות פעילה של גורמים חיצוניים ונכונות אמיתית לטפל בדאגות של שתי הקהילות, ייתכן שפתרון עדיין אפשרי.
