פיתוח ההון האנושי בקזחסטן: חקר נושאי בוגרי הרווארד
בוגרי אוניברסיטת הרווארד דנו בהיבטים של פיתוח ההון האנושי במודרניזציה הכלכלית בקזחסטן במהלך פגישה לאחרונה במכון קזחסטן למחקרים אסטרטגיים (KazISS), דיווח שירות העיתונות של המכון.
במהלך פגישת המומחים, ציין מנהל KazISS, ירקין טוקומוב, כי איכות ההון האנושי משפיעה על הפיתוח הכלכלי, המהווה גורם מרכזי ביישום רפורמות במדינה.
"ראשית, יש צורך להגדיל משמעותית את המימון למדע ולחינוך. כיום, חלקנו במימון המדע הוא רק 0.12% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר). עד 2025, הוצאות המדע מתוכננות לגדול ל-1% מהתמ"ג. מדינות מפותחות המתמקדות במדע מוציאות בממוצע 2-4% מהתמ"ג על פיתוח מדעי. ההוצאה הממוצעת על מדע במדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) היא 2.48%. זה היעד שלנו", אמר.
לדברי טוקומוב, פיתוח אוניברסיטאות מחקר, שוויון הזדמנויות חינוכיות לנוער עירוני וכפרי, וכוח אדם בעל כישורים גבוהים הם גורמי מפתח בפיתוח ההון האנושי.
"על פי המחקר של קבוצת קורן פרי היי, חברה בינלאומית לייעוץ ניהולי, עד שנת 2030, הכלכלה העולמית תחווה מחסור בכוח אדם מוסמך. גירעון הכישרונות העולמי יסתכם ב-85.2 מיליון איש, מה שיוביל להפסד של כ-8.5 טריליון דולר ברווחים לכלכלה העולמית. גם קזחסטן חווה כיום מחסור מסוים בכוח אדם בכמה התמחויות. לכן עלינו לפעול באופן יזום. אנחנו צריכים להתגבר על הפחד הפנימי שלנו ממהגרים", אמר טוקומוב, והדגיש כי לא מאוחר מדי לקזחסטן להצטרף למירוץ הכישרונות העולמי ובכך לחזק את ההון האנושי שלה, שאיכותו תהיה מכרעת להתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה.
בתורו, מומחה הבריאות Ardak Amangeldiyev מאמין שאחד הגורמים להון האנושי הוא אומה בריאה ומתחשבת שיש לה הזדמנות לעבוד ולתרום לפיתוח הכלכלי והחברתי של המדינה.
"מאז 2019, מימון שירותי הבריאות גדל פי 2.5 – מ-1 טריליון טנג (2.2 מיליארד דולר) ב-2019 ל-2.5 טריליון טנג (5.5 מיליארד דולר) השנה. בקזחסטן, מימון שירותי הבריאות אינו עולה על 20% מהתמ"ג, בעוד שבמדינות מפותחות, המדד הזה הוא 40-50% מהתמ"ג", אמר.
Nurken Urmantayev, פרופסור באוניברסיטת Maksut Narikbayev למשפטים קזחית, הדגיש את הצורך בפיתוח קורסי מנהיגות באוניברסיטאות קזחסטן, והביא את הדוגמה של אוניברסיטת הרווארד.
לדברי יו"ר אוניברסיטת סאטבייב, קואניש ירגלייב, ההון האנושי הוא רב-צדדי, וכולל גורמים כמו בריאות, חינוך, הכנסה ועוד.
"מבחינת חינוך, יש לנו בסיס הגון. כשהלכנו ללמוד בהרווארד, לא היינו גרועים יותר מסטודנטים אחרים. עם זאת, כשסיימנו את הלימודים, מסיבה כלשהי, רבים מאנשי המקצוע שלנו התבררו כבעלי ביקוש נמוך. אנחנו צריכים לחשוב על מה שחסר; אולי באמת חסרים לנו כישורים רכים. ישנן שאלות רבות, כמובן, אבל אחד הגורמים המרכזיים הוא התרבות הארגונית – זו האסטרטגיה למחר. התרבות הארגונית יוצרת דחיפה כזו ומספקת כישורים רכים שהאוניברסיטה לא מציעה. עלינו להנחיל גישות דמוקרטיות ואופקיות באמצעות שכנוע, הארה וחינוך. הנה השאלה הכי חשובה – איך עושים את זה. כולנו יודעים מה לעשות, אבל איך ליישם את זה זו שאלה אחרת", אמר.
ירקן טורגנבייב, מנהל המחלקה של אוניברסיטת נזרבייב, סבור כי להון האנושי אכן יש השפעה חיובית על כלכלת קזחסטן, אך ההשפעה היא עקיפה, המתרחשת באמצעות פריון העבודה, במיוחד בתחומי הבריאות והחינוך.
"בקזחסטן, במהלך 20 השנים האחרונות, ההון האנושי השפיע לא כל כך על ייצור טכנולוגיות חדשות אלא על יישום טכנולוגיות קיימות בעולם. זה גם טוב, אבל היינו רוצים שיהיה לנו ייצור טכנולוגי משלנו", אמר טורגנבאייב.
המשנה למנכ"ל ביתרק אחזקות גלים אוסן הדגיש את הצורך להתמקד לא רק ברכישת ידע אלא גם ברכישת מיומנויות מעשיות.
"צריך לעשות את זה בצורה שיטתית, כמו ביפן, למשל, שם עורכים הכשרה לבוגרים, ומקנים מיומנויות מעשיות. כמו כן, ביפן ובארצות הברית קיימת מערכת התמחות שבה תלמידים מהשנה השלישית מחזקים במקביל את הידע שלהם עם מיומנויות מעשיות. בסוף השכלתם, הבוגר הוא איש מקצוע מוכן", אמר אוסן.
