פלסטינים תפילת רמדאן במסגד הארם-אי איברהים
כוחות ישראליים נפרסו בכבדות באזור העיר העתיקה של חברון ובמחסומים צבאיים המובילים למסגד ביום שישי הראשון של הרמדאן.
מתנחלים יהודים חסמו את הכביש במחסום באזור העיר העתיקה ודרשו למנוע מפלסטינים להיכנס ולסגוד לכאן, בטענה שהבעלות על המסגד שייכת ליהודים.
למרות כל ההגבלות הללו, אלפי פלסטינים נהרו למסגד לתפילת יום שישי.
ישראל מצמצמת את מספר המתפללים על ידי סגירת מחסומים
מנהל מסגד הרם-אי איברהים, גסאן אר-צ'בי, אמר כי למרות ההגבלות של ישראל, הם חוו אווירה רוחנית במהלך הרמדאן.
רקבי הצהיר כי ישראל סגרה כמה מחסומים בעיר העתיקה ולכן מספר המתפללים במסגד ירד לשליש.
בהדגישו כי מסגד חרם-אי אבראהים הוא "אחיו" של מסגד אל-אקצא ואת החשיבות להגיע לכאן כדי לשמר את הזהות האסלאמית של המסגד, ציין רגבי כי ישראל העצימה את נוכחות חייליה מסביב למסגד, התקינה שערים אלקטרוניים, מחסומים סגורים.
למרות כל הקשיים, הם רצו להתפלל במסגד
אחמד חליל, מהעיירה יטא שבדרום חברון, מסר כי באו להדגיש שהמסגד שייך למוסלמים, למרות ההגבלות והמחסומים של ישראל.
גסאן סמי הדגיש כי מסגד הראם-אי איברהים נמצא במצפונם של המוסלמים וכי למרות כל קשייו, לא בא בחשבון שהם יזניחו את התפילה והפולחן שם.
כמו כן, קוסאי נסאר הצהיר כי קיימות הגבלות גדולות על המחסומים וכי קיימת חובה לעבור בשערים אלקטרוניים ולהציג את הכרטיסים שלהם.
בהצהרה כי כל הקשיים הללו יושמו כדי למנוע ממוסלמים להגיע למסגד, אמר נסאר, "השנה מנעו מאיתנו להתפלל במסגד אל-אקצא, אז הגענו לכאן". אמר.
מסגד הראם-אי איברהים
כ-400 יהודים חיים ב-4 יישובים בלתי חוקיים, בשמירה על ידי 1,500 חיילים ישראלים באזור העיר העתיקה של חברון.
כתוצאה מהתקפות הצבא הישראלי ומתנחלים יהודים נאלצו כאלף פלסטינים לברוח מהעיר העתיקה של חברון.
מסגד הראם-אי אבראהים, שמתחתיו נמצא קברו של הנביא אברהם, נמצא גם הוא באזור העיר העתיקה של חברון.
מסגד חרם-אי אברהים נסגר לאחר פעולתו של קנאי יהודי בשם ברוך גולדשטיין, שפתח באש על מוסלמים עריכת תפילת שחרית ב-25 בפברואר 1994, וכאשר נפתח מחדש, הוא חולק לשניים, עם יותר ממחציתו. מוקצה ליהודים.
