"תסמונת שטוקהולם: התסמינים והטיפול האפשרי"
תסמונת סטוקהולם, מה זה בכלל? התסמונת הזו, שנקראה על שם העיר שטוקהולם, נובעת מאירוע שהתרחש בשנת 1973. באותו השנה, שודדים פרצו לבנק בשם Kreditbanken בשטוקהולם. הם התנגדו למשטרה במשך שבעה ימים ולקחו את ארבעת עובדי הבנק כבני ערובה. בסוף, הערובה שוחררו, אבל המקרה נגמר בדרך שלא צפויה.
תסמונת סטוקהולם מתארת את הצבתו של הקורבן במקומו של המדכא. במקרה הזה, בני הערובה שוחררו ולא הוגנו מההתקפה שחוו. דרך נוספת לתאר את התסמונת הזו היא זה שהקורבן מזדהה עם הפעולות של המחבלים או המושבעים, ואפילו מנסה לעזור להם.
תסמונת סטוקהולם היא פרשנות חדשה ומורכבת יותר של התסמונת הקדומה של סינדרום המצוקה בהתנהגות. זה קורה כאשר חומות הגנה המאפיינות את התמיכה והאמון המערביות נושקות ובפעם הזו מהומותות, והתגובה לכך היא להתאים את התהליך הזה למצב חברתי יותר ישר. הוא יכול להיות משומש גם במצבים אחרים, כגון חברי כת, שבויי מלחמה, קורבנות של אלימות במשפחה.
בסופו של דבר, אם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה של התמודדות עם מושבעים, יש לזכור שאתם לא בני המשפחה שלהם. אם תוכלו לסגת ולהרחיק מהמצב, אתם צריכים לעשות זאת. אם לא, תסמונת סטוקהולם יכולה להשאיר אתכם עם תחושות של כוונות טובות כלפי המושבע, גם אם הם לא שווי מחיר.
