1956: פליט בטרנסילבניה
צעדת הנצחה של 1956 בטרנסילבניה
"האינטלקטואלים של טרנסילבניה חייבים להתאחד ולעמוד למען האומה, למען הישרדותם של ההונגרים החיים כאן, לשגשוגם במולדתם", אמרה קטלין סילי ביום ראשון באקאס (אקוס, ברומניה), שם היה לוח זיכרון. הוצב על קיר בית הקהילה הרפורמית לכבודו של איסטבן דובאי, עורך דין בינלאומי ואסיר 1956, שנולד לפני 100 שנה.
יועצו הראשי של ראש הממשלה אמר כי הדבר מודגם בחייו של איסטוון דובאי, שנכלא בגלל שדחף בפתרון לסוגיית טרנסילבניה במזכר לאו"ם. קטלין סילי הדגישה כי הקורבנות של איסטבן דובאי ושאר גיבורי טרנסילבניה 56' שניסו על ידי המשטר הקומוניסטי הרומני בגין בגידה לא היו לשווא. לדבריה, אהבת הלאום והאחריות שמגלה הונגריה מאז 2010 כלפי בני אזרחיה המתגוררים באגן הקרפטים או בפזורה, שואבת השראה מהדוגמה שלהם ומהמורשת הרוחנית של מאבק החופש ההונגרי.
המשך המאמץ של איסטבן דובאי לפתרון גורלם של ההונגרים בטרנסילבניה כיום פתרונו לאוטונומיה. "באיחוד האירופי מכריזים בקול רם שערך חשוב של אירופה דמוקרטית הוא ממשל עצמי של קהילות, כלומר, האפשרות של קהילות להחליט על גורלן. הם קוראים לזה סובידריות. בשבילנו זה פשוט העתיד. עבורנו, ועבור קהילות ההונגרים בטרנסילבניה החיים בגוש, העתיד הוא להיות מסוגלים לחיות, לשגשג ולשגשג במולדתם".
היא נזכרה שיום ראשון האחרון באוקטובר הוא יום האוטונומיה של שקלר, שבו מדורות מאותתות לאירופה ולעולם שהקהילה הזו רוצה לשמור על זהותה ותרבותה ורוצה לייצג את האינטרסים שלה בעצמה.
בנאומו הדגיש לסלו טוסקס, נשיא המועצה הלאומית ההונגרית של טרנסילבניה, כי, ככל שהמעשה הצנוע של הקמת לוח הזיכרון, מדובר באקט אמיתי של צדק ופיצוי לאיסטבן דובאי, שכן הוא היה האסיר הפוליטי היחיד בהונגריה. ברומניה שמעולם לא עבר שיקום. "לאחר שבע שנות מאסר, מהן שוחרר בחנינה כללית, הוא מעולם לא הגיש בקשה לשיקום, כיוון שלא רצה להכחיש את האישומים נגדו.
ואמנם, היותו ממותג כבוגד אינו עבירה תמותה בעינינו, אלא זכות בלתי נדלית, שכן הוא לא עשה דבר מלבד להתייצב מול הדיקטטורה הקומוניסטית הרומנית ולהפגין סולידריות עם המהפכה ההונגרית ולוחמי החופש.
לא היה צורך לזכות אותו לאחר מכן על ידי הכוח המדכא, שכן הצדק נעשה לו על ידי הדורות הבאים", אמר הנשיא.
עוּבדָה
איסטבן דובאי סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים וכלכלה באוניברסיטת בולאי בקלוז'-נאפוקה (קולוזסוואר), שם עבד כעוזר הוראה עד הרפורמה החינוכית הקומוניסטית של 1948. הוא השיג דוקטורט במשפט בינלאומי ב-1948, אך לאחר מכן עבד. כפועל.
במהלך מהפכת 1956, הוא ניסח מזכר שהופנה לאומות המאוחדות על פתרון הוגן ושליו של 'סוגיית טרנסילבניה' – יחסי הונגריה-רומניה. על כך הוא נכלא ב-1957 ונידון למאסר עולם. שמונת הנאשמים הנוספים במשפט דובאי, שהיו מעורבים בהכנת התזכיר ובהפצתו, נידונו ל-6 עד 25 שנות מאסר עולם.
איסטבן דובאי שוחרר בחנינה כללית ב-1964 ועבד כרואה חשבון "לא מוסמך" בקלוז'-נאפוקה עד לפרישתו. מ-1990 עד 1994 הוא היה האוצר העליון של הדיוקסיה הרפורמית של טרנסילבניה. הוא פרסם ספרים על תיאוריה משפטית, לאום ודיני כנסייה, היה חבר באקדמיה ההונגרית למדעים (MTA), וזכה בצלב האביר של מסדר ההצטיינות של הונגריה בשנת 2014. הוא מת בשנת 2021 בגיל 97.
