Based on this information, write a new short title in Hebrew: "אחרי 60 שנה של משא ומתן עקר בקפריסין, הטורקים משכו את הסכמתם ממודל הפדרציה" – BRTK
According to this information, write a new article in Hebrew:
פהרטין אלטון, מנהל התקשורת של נשיאות הרפובליקה של טורקיה, הצהיר כי לאחר 60 שנה של משא ומתן לא סופי בקפריסין, הטורקים חזרו בהסכמתם ממודל הפדרציה המיושן והבלתי בר-קיימא.
אלטון ענה לשאלות העיתון היווני Ta Nea בנוגע ליחסים הדו-צדדיים של טורקיה-יוון.
פרטין אלטון, מנהל התקשורת של נשיאות הרפובליקה של טורקיה, לאחר שנשאל מה טורקיה דורשת כדי לקבל את הפרמטרים שנקבעו על ידי האו"ם לפדרציה דו-אזורית, דו-קהילתית בקפריסין, אמר כי לאחר כמעט 60 שנה של משא ומתן עקר על בסיס הפדרציה, הטורקים מיושנים וחסרי קיימא.
אלטון הזכיר כי האו"ם והקהילה הבינלאומית ציינו כי לא ניתן עוד להתעקש באופן לגיטימי על מודל פתרון שאינו מקבל את הסכמת שני הצדדים.
"סוף סוף הגיע הזמן לקבל את המציאות בשטח."
פרטין אלטון אמר, "סוף סוף, הגיע הזמן לקבל את המציאות על המגרש. עובדה זו היא שיש שני אנשים נפרדים ושתי מדינות נפרדות באי קפריסין. ההיסטוריה הראתה לנו מעבר לכל ספק שרק פתרון על בסיס זה יכול להצליח. לא הקפריסאים הטורקים ולא טורקיה רוצים לבזבז עוד 60 שנה". הוא אמר.
אלטון אמר, "קידום הבנה הדדית בין טורקיה ויוון, הרחבת הזדמנויות הסחר, העמקת הקשרים בין אנשים וחתירה לשגשוג משותף יועילו לכולם". הוא אמר.
בתגובה לשאלה בנושאים הדורשים הבנה בין שתי המדינות, ציין אלטון כי שימור המורשת התרבותית מצריך יותר שיתוף פעולה ואמפתיה, וכי התמיכה שנתנה טורקיה בנוגע להחזרת גולות הפרתנון ליוון מהווה דוגמה חשובה בתחום. עניין זה.
בהצביעו על כך שדוגמה נוספת היא הים האגאי, אמר אלטון, "צריך שהציבור היווני יבין שהים האגאי אינו אגם יווני, שטורקיה חולקת את הים הזה עם קו חוף ארוך, ושיש לה זכויות לגיטימיות וחיוניות. אינטרסים לגבי הים האגאי." "זה יהיה שימושי." הוא אמר.
אלטון הדגיש כי הבנה כזו יכולה לתרום לפתרון בדרכי שלום של כל הבעיות בים האגאי בהתאם לחוק הבינלאומי.
בהדגישו את הצורך בפיתוח הבנה הדדית בנוגע ליחס למיעוט הטורקי המתגורר ביוון, אמר אלטון, "למיעוט הטורקי, בדיוק כמו החירויות שמהן נהנה המיעוט היווני בטורקיה, יש את הזכות שמנהיגי הדת הנבחרים שלהם יוכרו רשמית זהותם האתנית ללא חשש מהשלכות משפטיות או מנהליות כלשהן". "אני בטוח שיוזמות כמו פורום התקשורת היוונית-טורקית יכולות למלא תפקיד חיוני בבניית קשרים והבנה חזקים יותר בין העמים שלנו". ערך את הערכתו.
"האם התדמית של דיאלוג ו'מים שקטים' ביחסים הבילטרליים יכולה להשתבש עקב לחץ פנימי על ממשלות יוון וטורקיה?" פרטין אלטון אמר כי הביטוי "לחץ פנימי" מתייחס למעגלים הנהנים מהמשך המתיחות בין טורקיה ליוון.
בהצהיר כי הוא מאמין בתוקף שלדיאלוג ושיתוף פעולה מתמשכים יש פוטנציאל לנטרל מעגלים אלו, ציין אלטון כי רווחת הדורות הבאים תלויה בחיזוק היחסים הבילטרליים. אלטון אמר, "קידום הבנה הדדית, הרחבת הזדמנויות סחר, העמקת קשרים בין אנשים וחתירה לשגשוג משותף יועילו לכולם. "על ידי תעדוף יעדים אלה, אנו יכולים להבטיח שמי שמבקשים לשבש את ההתקדמות הזו יסולקו כך שלא יוכלו לחסום את הדרך לשיתוף פעולה ולשלום". הוא אמר.
"אין לנו גבולות בכל הנוגע להעמקת היחסים עם יוון".
Fahrettin Altun השיב לשאלה מהן הציפיות מהמועצה השישית לשיתוף פעולה (YDIK) שתתקיים באנקרה בשנה הבאה, הצהיר כי YDIK יספק את ההזדמנות להאיץ עוד יותר את המומנטום החיובי ביחסים הבילטרליים.
בהצבעה כי פגישות אלו מכסות מגוון רחב של נושאים הנוגעים כמעט לכל משרדי שתי המפלגות, ציינה אלטון כי מלבד המנהיגים שנפגשו בקביעות בשנתיים האחרונות, לשרים רבים תהיה הזדמנות לדון בהווה ו תחומי שיתוף פעולה פוטנציאליים עם עמיתיהם.
"מה הרף שאתה רוצה להגיע אליו בנוגע לרמת הפיתוח של יחסי טורקיה-יוון?" לשאלה אמר אלטון, "התשובה פשוטה, אין בר כזה. "אין לנו גבולות בכל הנוגע להעמקת היחסים עם יוון". הוא ענה.
– "טורקיה ויוון הן שתי מדינות שכנות שחולקות את אותה גיאוגרפיה"
בתגובה לשאלה בנוגע למועמדות המשותפת של יוון וטורקיה לארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, אמר אלטון:
"אני מאמין שההשלמה המוצלחת של המינוי המשותף שלנו לתפקידי מזכ"ל ומנהל המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות אדם ב-OSCE מדגימה בבירור שני נושאים. הראשון שבהם הוא שיש פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה וסולידריות טורקית-יוונית בפלטפורמות אזוריות ובינלאומיות. שנית, שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת הזו זוכים להערכה רבה על ידי הקהילה הבינלאומית. בעיקרון, זה מצב מאוד טבעי. טורקיה ויוון הן שתי מדינות שכנות שחולקות את אותה גיאוגרפיה. שנינו אנשים ים תיכוניים ואירופאים. אנחנו בעלי ברית של נאט"ו. יש לנו הרגלים דומים בחיי היומיום שלנו. אמנם יש לנו מחלוקות לא פתורות בנושאים מסוימים, אבל האתגרים העומדים בפני שתי המדינות והאינטרסים שלנו באזורנו ומחוצה לו מתאימים במידה רבה. שיתוף פעולה מאפשר לנו להסיט את המיקוד הרחק מהקונפליקטים שלנו אל עבר המטרות המשותפות שלנו. בנוסף למטרה הברורה של שיפור היחסים הכלכליים ההדדיים שלנו, המועיל לשני הצדדים, תחומים נוספים שעולים על הדעת במונחים של הגברת שיתוף הפעולה שלנו כוללים מאבק בשינויי אקלים, טרור והגירה לא סדירה, הרחבת הפוטנציאל התיירותי הרחב ממילא של שניהם. מדינות באמצעות סינרגיות שיכולות לנבוע מיוזמות משותפות, מדעיות למעקב משותף אחר פרויקטים, פעילויות מחקר ופיתוח וכו'. סָפִיר. מובן מאליו שאנו יכולים ונפעל יחד בתחומים אלה במסגרת הארגונים הבינלאומיים והאזוריים הרלוונטיים, תוך ניצול ההצלחה שהשגנו לאחרונה ב-OSCE."
