Based on this information, write a new short title in Hebrew: תקציב משרד החקלאות ומשאבי הטבע ממשיך לדון באסיפה הכללית – ברט"ק

תקציב משרד החקלאות ומשאבי הטבע, בשווי 4 מיליארד 856 מיליון 371 אלף TL, ממשיך לדון באסיפה הכללית של אספת הרפובליקה.

-שאהלי

בדברים על התקציב, ציין סגן CTP, ערקוט שחלי, כי התקציב שהוקצה למשרד אינו מספק. "בשנה שעברה ראינו ש-3.85 אחוז מהתקציב מוקצה לחקלאות וביקרנו את זה למה הוא כל כך נמוך, אבל השנה אנחנו רואים ש-3.12 אחוז מהתקציב הוקצו לחקלאות". אמר שאלי והוסיף כי התקציב התכווץ ב-0.62 אחוזים לעומת השנה הקודמת.

בציינו כי יש לטפל בחקלאות ברמה הגבוהה ביותר ולנהל במסגרת מדיניות, הסביר שחלי כי יש לספק את התמיכה בכוח האדם והתשתית הנדרשת למשרד ולמחלקות הנלוות.

בהצהרה כי קיים מחסור חמור במשאבי אנוש במשרד החקלאות, ביקש שאחי למלא את הליקויים הנדרשים, במיוחד צוות מהנדס וצוות טכני.

בהצהרה שמשרד החקלאות יכול לעבוד בצורה יעילה הרבה יותר אם יסופקו משאבי אנוש מוסמך, שאלי הצביע על חשיבות הפעילות של המחלקה במונחים של חקלאות.

בהצביעו על חשיבותו של משרד החקלאות בחשיפת מלאי המוצרים ושמירה על עדכניותם, אמר שאלי, "אם היה נעשה המאמץ הדרוש בהקשר זה, למשל, מה שקרה בנוגע לתפוחי אדמה היה נמנע". הוא אמר.

בהסבירו כי יש לנקוט באמצעי זהירות וליישם אסטרטגיות כדי למנוע מצב זה לקרות שוב בתפוחי אדמה או במוצרים אחרים, הסביר שחלי כי יש לתמחר את המוצרים לפי איכותם ותקופתם.

בהתייחס לגידול בעלי חיים, צהאלי הצהיר כי אין מספיק משאבי אנוש במחלקת בעלי חיים. שאלי נגע בחשיבות הפעילות החינוכית של מחלקת בעלי החיים.

בהביעו כי אין די במדיניות ממוקדת בשר וכי יש להתייחס גם לנושא החלב, שאהלי נגע גם באזורי גידול בעלי חיים מאורגנים ואמר, "אם היו לנו אזורי חיה שניתן היה להפריד זה מזה ולסייע בשליטה על ההתפשטות. של מחלות, אולי המשאבים שהשקענו בנושא הזה יכולים להיות הרבה יותר מינימליים." הוא אמר.

"יש לנו את אחד המים היקרים בעולם כי אנחנו מייבאים אותם", אמר שאחי והוסיף, "לכן, מקור החיים שלנו מבוסס למעשה על מים המובאים ישירות מטורקיה דרך צינורות. בהקשר זה, מפעלי המים צריכים להיות בכוננות 24 שעות ביממה". הוא אמר. למרות זאת, שאלי הסביר שהמחלקה חווה מחסור בכוח אדם, במיוחד מהנדסים.

בהצביע על החשיבות של שימוש יעיל במשאבי המים, שאלי הצביע על חשיבות השימוש במים המגיעים מטורקיה בצורה היעילה והיעילה ביותר במישור גוזליורט.

בהצהרה כי קיים מחסור בכלי רכב בנוסף למחסור בכוח אדם במחלקה הווטרינרית, הסביר שחלי כי יש לבטל את הליקויים הללו.

"המשרד הווטרינרי מנסה לעשות עבודה רצינית עם משאבים מוגבלים, אבל הלוואי שהם יוכלו להגיע לרמה שבה הפוליטיקה לא מאפילה עליהם". אמר שאלי וטען שחלק מהמשחטות לא נבדקו.

בנאומו נגע שאלי בחשיבותן של תוכניות מניעה למלחמה במחלות בעלי חיים.

שאלי שאל גם אם ננקטו הצעדים הנדרשים בנוגע לחיפושית תהלוכת האורנים.

"חוות המדינה ננטשה לגורלה, אנחנו לא מחפשים שום חדשנות". שאלי ביקש גם לנקוט בצעדים הדרושים בנוגע לבבוטסה.

-קורשט

סגן CTP Fide Kürşat דיבר גם הוא על התקציב. משרד החקלאות הוא משרד הנוגע לתחומים חשובים מאוד בתקציב הזעיר שלו ויש לו תחום פעילות רחב מאוד, החל מכלכלה ועד מימון ועד בריאות". קורשט אמר שהוא מייחל שהירידה בתקציב משרד החקלאות תסתיים.

קורשט מתח ביקורת על שר החקלאות והמשאבים הטבעיים, Hüseyin Çavuş, בנאומו ואמר כי סמל "הוסיף צרות ליצרנים במקום להיות תרופה לבעיות שלהם".

קורשט אמר גם שהתלות הזרה גוברת כל הזמן.

בהצביע על הבעיות שחוו בפירות הדר, אמר קירשט שאנשים מנותקים מהייצור ודחפורים עובדים בגני הדר.

קורשט אמר שכמעט 50 אחוז מיצרני הארטישוק אפילו לא פתחו את הגנים שלהם השנה, והוסיף שגם הבאבוטס נעלמו. "ראינו פטרוזיליה מיובאת, ראינו עליית מחירים של ירקות ופירות". קורשט אמר, כשהוא נוגע לסוגיית תפוחי האדמה המיובאים: "הבאת לחיים סצנות שלא חוו אפילו בתקופת המלחמה". האנשים במדינה זו הופכים עניים יותר מיום ליום. "אנשים עמדו בתור וחיכו שעות כדי לקנות תפוחי אדמה של 10-20 קילו כאילו הייתה מלחמה". הוא אמר.

קורשט: "כל זה נובע ממדיניות חקלאית שגויה של הממשלה, אדישות, חוסר תכנון, בורות וכוונות רעות". הוא אמר.

קורשט חזר והדגיש כי תקציב המשרד הצטמצם "בעוד שהאוכלוסייה גדלה כל כך, מדוע התקציב ירד כל כך?" הוא שאל.

בציינו כי חלקו של הייצור החקלאי בהכנסה הלאומית ובתעסוקה החקלאית ירד במהלך השנים, קורשט נגע בחשיבות התכנון האסטרטגי להפחתת עלויות התשומות והבטחת יעילות בייצור החקלאי.

בשאלה האם יש פרויקט טרנספורמציה מבני בעבודות, אמר קירשט, "מכיוון שאנחנו מדינת אי, אדמה ומים הם שני משאבים נדירים מאוד והקיימות של משאבים אלה חשובה מאוד". הוא אמר.

"אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים ומגוננים בשימוש במשאבים הדלים האלה. "עם הגידול באוכלוסייה הזרה, כעת עלינו לתכנן ברצינות את האזורים הללו". קורשט אמר שיש להגן היטב על משאבי המים התת-קרקעיים.

בציינו שמרכיבי העלות בייצור הולכים וגדלים מיום ליום, אמר קירשט, "המאבק נגד האינפלציה צריך להיות הגדלת ייצור מקומי, לא יבוא, ויש ליצור מדיניות תכנון ותמיכה כדי לגדל מוצרים חלופיים בעלי ערך מוסף גבוה על ידי יצירת מדינה ניתוח צרכים המתאים לפרופיל המפעל". הוא אמר.

בהצהרה כי יש לשים דגש על מספוא איכותי ולא על שעורה וחיטה, אמר קירשט, "יש לקבוע את הצרכים האמיתיים של המדינה הזו, מייצור תפוחי אדמה ועד פירות הדר, עגבניות, שעורה, חיטה וגידולי מספוא". הוא אמר.

בהתייחסו ליוקר המוצרים, אמר קירשט, "הסיבה ליוקר היא לא היצרן, הסיבה ליוקר זה היא חוסר שליטה". הוא אמר. בהאשים את הממשלה ב"חלוקת קרקעות כפריות וחוות חלב למאות תומכים", הצהיר קורשט כי צעירים החלו לאבד תקווה במדינה עקב מפלגתיות.

בהצהרה כי האוכלוסייה אינה ידועה, אך קיומם של בעלי חיים ידוע באמצעות הצהרות, אמר קירשט, "חידת האוכלוסין תגרום לנו הרבה צרות". הוא אמר.

קורשט, שאמר שבעלי החיים מחזיקים את בעלי החיים שלהם בידיהם וכי בזמן שהיבוא היה על הפרק לפני כמה חודשים, נעשו היום תוכניות יצוא, נגע בנושא התכנון והסביר כי בסופו של יום, היצרנים היו מנותק מהייצור.

כשציין כי נוצר מצב בלתי צפוי עבור המפיק, אמר קירשט, "הדברים הלא מתוכננים האלה קורים למפיק שנמצא בכל המהומה הזו, והמפיק מופרד מהמגזר". הוא אמר.

"יצרת מצב בלתי צפוי. "לא ראינו שהמחיר של משהו במדינה הזו ירד, אבל ראינו שמחיר הכבשים החיים, שהיה בסביבות 260-270 TL, ירד ל-230 TL". קירשט אמר, והזכיר שהאזרח נסע לדרום קפריסין כדי לקנות בשר בתהליך זה.

קורשט שאל גם באיזה שלב היוזמה לפתיחת נקודת מכירת בשר מהיצרן לצרכן.

בהצביע על הבעיות שחוו בייצוא הדרים בשנה שעברה, ציין קורשט כי תשלומי הפיצויים הדחויים עבור יתר המוצרים בסניף שלו שולמו אתמול.

בהצהרה שחלק ממטעי ההדרים בגוזליורט נעקרו, אמר קירשט, "היצוא התחיל העונה, אם כי באיטיות, וכתוצאה מהמידע שקיבלנו, הוא עמד בקיפאון. "המצב לא מאוד מעודד בפירות הדר." הוא אמר.

"בהצהרותיו אומר אדוני השר כי אין בעיה בייצוא הדרים וכי המוצרים יכולים לצאת ממתקני האריזה ולייצא אותם כמו תמיד". קורשט שאל מה יהיה הנוהל לגבי היצוא לטורקיה.

בהסבירו כי ההכרזה על בונוסים לעידוד יצוא בהקדם האפשרי תקל על הענף, הדגישה קורשט כי ליצרן אין כוח לחוות את מה שקרה בשנה שעברה השנה.

בהצהרה כי יש להפוך את הקואופרטיבים למדיניות ממלכתית, קירשט קבע כי ישנן כמה התפתחויות בקואופרטיבים לייצור ושיווק במדינה. בהסבירה שבעיקר קואופרטיבים לנשים זכו להצלחה רצינית, קבעה קורשט כי יש לבצע אפליה חיובית במיוחד עבור קואופרטיבים של נשים הפועלות עם מיקוד פיתוח באזורים כפריים.

בהתייחסו לחשיבות יישום חוק הגנת הקרקע, אמר קורשט, "יש להחזיר את החוק הזה בדחיפות לסדר היום של הפרלמנט ולהעביר על מנת להגן על המשאבים הנדירים שלנו, על אדמותינו, במיוחד הראשון, השני והשלישי שלנו. אדמות חקלאיות מהמעמד". הוא אמר.